החלטה בתיק בש"א 14202/06

1.      לפני בקשה שניה לתקון כתב התביעה שעיקרה שאין למבקש 1 הוא גם התובע 1 (להלן: "המבקש"), כל חוב כלפי המשיב 1 (להלן: " הבנק"), כערב של חברה אנגלית בשם K. F. Chemical Co. ltd., שנרשמה באנגליה בשנת 1985 (להלן: " החברה האנגלית"), היא המבקשת 2 וכי הבנק לא היה רשאי ואינו רשאי לממש כל בטחונות בידיו שעיקרם ניירות ערך לכיסוי החוב בחשבון החברה.

2.      החברה האנגלית ניהלה חשבון בבנק שמספרו 33601 (להלן: " החשבון"). לעמדת הבנק, הואיל ונוצר חוב בחשבון שלא כוסה, הוא  זכאי לממש את ניירות הערך של המבקש שלטענת הבנק ערב לחשבון החברה האנגלית.

3.      המבקש, ביחד עם המשיב 2 (להלן: " ספיר") ואדם נוסף היו בעלי מניות ודירקטורים בחברה האנגלית. לעמדת המבקשים אין מקום לממש את ניירות הערך וזאת מטעמים שונים בעטיים הוגשה התביעה נשוא הבקשה שלפני, ושאינם דרושים לצורך ההכרעה בבקשה לתקון התביעה.

4.      אבהיר כי התביעה תוקנה בעבר שעה שהוסף כנתבע מר ספיר שהיה כאמור בעל מניות ודירקטור בחברה האנגלית לגביו נטען בין היתר כי פעל בחשבון שלא על דעת ובהרשאת המבקש.

5.       בסעיף 37 לכתב ההגנה של ספיר נטען כי החברה האנגלית, היא המבקשת 2, נמחקה למעשה בשנת 1993 מרישום רשם החברות באנגליה וכי חברה בשם זה נרשמה באותה שנה באירלנד (להלן: " החברה האירית"). בנסיבות אלה פעלו המבקשים ל"החיות" את החברה האנגלית, תהליך שהסתיים בספטמבר 2005.

6.      המבקשים טוענים כי רק לאחר הליכי ביניים בהם נחשף מסמך שהינו בקשה של החברה האירית לפתוח חשבון באותו מספר, בקשה חתומה על ידי ספיר, נודע להם כי למעשה הפעילות בחשבון משנת 1993 שגרמה ליצירת יתרת חובה אינה של החברה האנגלית לה ערב המבקש אלא של החברה האירית לה לא ערב מכאן לטעמם הבנק אינו רשאי לממש את ניירות הערך הואיל ולא קיים חוב בר קיימא של המבקשים כלפיו. לפיכך מתבקש בית המשפט להתיר למבקשים לתקן את תביעתם על ידי הוספת סעיף שעינינו הבהרה בדבר החברה האירית והעדר החוב גם מטעם זה, בנוסף לטעמים הנוספים המועלים בתובענה.

7.      המשיבים מתנגדים לתקון המבוקש ועמדו על חקירת המבקש על תצהירו שתמך בבקשת התיקון. לטעמם, יש בתיקון המבוקש משום התנהגות שלא בתום לב, הוא מהווה שינוי של עילת התביעה, שינוי בזהות הגורם התובע, התגברות על מחסום התיישנות כמו גם שיהוי ועוד.

8.      לאחר שבחנתי את כתבי הטענות ושמעתי את המבקש, הגעתי לכלל מסקנה לפיה הגם שיש ממש בטענות המשיבים, אזי במכלול השיקולים הרלוונטים לבקשה, יש מקום לקבל את הבקשה. 

9.       תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, מורה כי ניתן לתקן כתב טענות בכל שלב משלבי הדיון. קל וחומר בענייננו, שעה שהתיק בשלב מוקדם של בירור ההליך, עוד טרם סיום קדם המשפט וקבלת התיקון תאפשר בידי המבקשים להביא את מלוא טענותיהם לפני בית המשפט, מבלי שיהיה באמור כדי להביע עמדה לנכונות הטענות.  יפים בהקשר זה לדברי בית המשפט העליון זה מקרוב, המסכמים את ההלכה בעניין תיקון כתבי טענות, רע"א 1118/06 סימי הראש נ' מדינת ישראל:

"... בסוגיית תיקונם של כתבי תביעה נקטה הפסיקה בגישה ליברלית מן הטעם, שבית המשפט הדן יוכל להכריע בהמשך בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין (ר"ע 330/85 אלבו ואח' נ' רבינטקס תעשיות בע"מ ואח', פ"ד לט(2) 556, 558 (המשנה לנשיא בן-פורת); ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי ואח', פ"ד מו(3) 214, 218 (הנשיא שמגר); רע"א 1597/04 שפיגלר נ' גולפמן (טרם פורסם) (השופט ריבלין); א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 8, 2005) 140))."

10.       ראיתי לנכון לציין בתחילה את טעמי המשיבים לפיהם נהגו המבקשים בשיהוי ניכר כמו גם בחוסר תום לב, תוך שמפנים לראיות מהן עולה לכאורה כי המבקשים ידעו זה מכבר על עניין זהות החברה האירית והיה עליהם להעלות את הבקשה נשוא ההחלטה לפני זמן רב. בדומה הטענה לפיה שינו המבקשים גירסאות בנוגע למידע שהביא להגשת הבקשה. טענה נוספת הינה שגם על המבקשת 2, דהינו החברה האנגלית להראות שלא ידעה על האמור ולא די בידיעת המבקש.

11.       מחקירת המבקש בבית המשפט כמו גם מעיון במסמכים אליהם הופנתי, עולות תהיות בעוצמה לא פחותה באשר לנכונות טענות המבקשים ובמיוחד המבקש. בהקשר זה קיים בסיס לעמדת המשיבים שהמידע ביסוד בקשת התיקון היה ידוע למבקש ולמצער אמור היה להיות בידיעתו, ולו בחלקו זה מכבר. מכאן שניתן היה להגיש את הבקשה קודם למועד בו הוגשה וכאמור בסעיפים 39-44 לסיכומי בא כוח הבנק. אפנה גם למוצגים מש/1, מש/3, מש/4 ובמיוחד מוצג מש/6 שהינו מכתב שכתב המבקש בחודש 02/02 בו הוא מתייחס לחברה האירית ומכאן שהמידע בדבר החברה האירית היה בידיעתו זה מכבר, אך למרות זה לא טרח להגיש בקשה לתקון התביעה אלא רק בשלב מאוחר ביותר ובניגוד לטענתו לפיה המידע לגבי החברה האירית לא הגיע לידיעתו אלא רק לאחר קבלת מסמכים מהמשיבים. זאת ועוד, דברי המבקש שלא היה מודע לתוכן של המסמכים כגרסתו אינה מתיישבת עם ההלכה הפסוקה לפיה חזקה שאדם חותם על מסמכים לאחר שקרא אותם והבין את משמעותם, לא כל שכן, שעה שהמבקש הינו בעל עסקים חובקי עולם (ראה ע"א 1319/06   שלק נ' טנא נוגה בע"מ).

12.       עם זאת, גם אם הדברים היו בידיעת המבקש כנטען ואף אם יש משום חוסר תום לב בבקשה כעמדת המשיבים ובנוסף קיימות תהיות על העדר הידיעה כביכול של המבקש בדבר החברה האירית בעת הרלוונטית, במיוחד לאור מסמכים שהוצגו אותם ציינתי, אין אנו בשלב בו ניתן לדחות את הבקשה מטעמים אלה שמשמעם למעשה הינו דחיית חלק מהותי מעילת התביעה על הסף עוד בטרם יתאפשר בידי המבקשים להוכיח את גרסתם ובכללה לתת הבהרות לכל התהיות. הסתירות לכאורה עליהם מצביעים המשיבים, מחייבים את המבקשים להיכנס לפני ולפנים בכל הנוגע לאותם עניינים ולהסביר את פשר הדברים תוך הרמת הנטל הנדרש, בייחוד לאור התהיות האמורות בגרסאות, דבר שטרם נעשה כדבעי. טעם נוסף למסקנתי הינו שהנזק שייגרם למבקשים אם תדחה הבקשה ניכר מזה שייגרם למשיבים אם תתקבל ומכל מקום ניתן לפצותם בהוצאות בשל האחור.

13.       אוסיף כי זהות התובע אינה מעלה או מורידה לעניין בקשת התיקון. המבקשים טוענים כי המבקשת 2 הייתה מאז ומעולם החברה האנגלית ולא החברה האירית כטענת המשיבים. עיון בכתבי הטענות מלמד שכתב התביעה מתייחס לתובעת 2 כחברה האנגלית ולא האירית. החברה האירית נוסדה בשנת 1993 ואילו בכתב התביעה נטען בסעיפים שונים כגון 5 ו- 10 שבוצעו פעולות בחשבון בשנות ה 80 על ידי החברה. מכאן, שכתב התביעה הוא בשם החברה האנגלית ולא האירית. אציין כי גם מכתבי ההגנה ונספחיהם עולה כי כוונת המשיבים הייתה לחברה האנגלית שכן הם מפנים לאסמכתאות בדבר ביצוע פעולות בשנות ה 80 בטרם קמה החברה האירית כגון נספח ג' לכתב הגנה של הבנק שהינו יפוי כוח לפתיחת החשבון בשם החברה.

14.       הבנק טוען כי לא התקבלה החלטה כדין של החברה האנגלית להגיש את התביעה. כזכור, התביעה הוגשה במקורה על ידי החברה האנגלית כך שטענה כאמור, כטענת סף היה מקום להעלות ולברר עוד בשלבים המקדמים של ההליך. מכל מקום צורף יפוי כוח מהחברה האנגלית ודי בכך למסגרת הבקשה שלפני שעניינה תיקון כתב התביעה. אם סבור בא כוח הבנק שאין החלטה כדין של החברה האנגלית להגשת התביעה, שמורה לו הזכות להעלותה במסגרת ההוכחות. 

15.       נתתי דעתי לעמדת המשיבים לפיה הבקשה מהווה שינוי של עילת התביעה ובכלל זה כי אין לחברה האנגלית עילת תביעה נגד הבנק, שינוי בזהות החברות וכדומה. אכן יש שינוי ושינוי זה הוא נשוא התיקון המבוקש ויחייב הסברים מצד המבקש ושעתם של אלה במסכת הראיות ולא בבקשה לתקון תביעה. בדומה גם טענת ההתיישנות שאינה ראויה להתברר על הסף וגם דינה לשלב הראיות שכן יהיה מקום לבחון אותה בשלב זה בין היתר תוך שימת הלב על החריגים בחוק לעניין מרוץ ההתיישנות כגון התיישנות שלא מדעת, כטענת המבקש לפיה המסמכים הרלונטים נודעו לו רק באחור וכאמור בסעיף 9 לסיכומי התשובה.

16.       מצאתי לנכון איפוא לאפשר שוב למבקשים לתקן את תביעתם אך התיקון יהיה מותנה בתשלום הוצאות למשיבים בסך 10,000 ש"ח בצרוף מע"מ לכל אחד מהם. החלטתי להתנות את התיקון בתשלום ההוצאות נובעת בין היתר מכך שאין זה תיקון ראשון של כתב התביעה וכן נוכח השלב בו מוגשת הבקשה לנוכח המידע שביסוד הבקשה שאמור היה להיות בידיעת המבקש זה מכבר.

כתב תביעה מתוקן יוגש עד ליום 2.9.07 בכפוף לתשלום ההוצאות.

כתבי הגנה מתוקנים יוגשו עד ליום 15.11.07.